קידוד מזכרת

לַזִּכְרוֹנוֹת יֵשׁ נֶפַח רִאשׁוֹנִי

גַּל נֶעֱרַם, דָּחוּס מֵאֲחוֹרֵי אוֹתוֹת הַתֹּכֶן

תָּוִים דְּרוּכִים, כּוֹרְעִים לְהִזָּרֵק

קִוּוּן שֶׁל "דּוֹרַה מָאר"

אוֹ "בָּאוּנְטִי" –

בְּדִידִים בִּמְנוֹעֵי חִפּוּשׂ.

נִזְכַּרְתִּי בַּאֲהוּבָתִי מִנְּעוּרִים,

בְּחֻלְצָתָהּ הַלְּבָנָה תְּלוּיָה

עַל שָׂרִיגִים בַּכֶּרֶם מוּל הַלְּבָנָה,

וּמִי טוֹעֵם תִּירוֹשׁ

אִם עוֹר מַחְמָד גּוּפָהּ כְּבָר מֵת

וְהוּא זָכוּר וָחַי

רַק אִם יֶשְׁנִי עֲדַיִן.

מַה שֶׁנִּכְתַּב עַל מַצֵּבוֹת הוּא בֶּן-חֲלוֹף 

מָחֳרָתַיִם יִשָּׁלֵף בַּרְקוֹד מוּתָג

הַיְשֵׁר אֶל צָהֳרֵי הַשִּׁמָּמוֹן,

זְכֻיּוֹת קִנְיָן לִיחִידוֹת זְכִירָה

תִּהְיֶינָה נִסְחָרוֹת

מְעֻקָּרוֹת מֵרִגּוּשִׁים וּמְבֻטָּחוֹת.

לִזְכֹּר וּלְגַבּוֹת

זוֹ אָמָּנוּת צִדּוּד וַחֲצִיַּת כִּכָּרוֹת

מוּל רַמְזוֹרֵי קִידוּד,

בְּסֵדֶר מְתֻקְתָק, בְּלִי הַשְּׁקִיעוֹת,

בְּלִי פָּנָסֵי מְכוֹנִיּוֹת בָּעֲרָפֶל,

רַק הַשִּׁכְפּוּל הַמִּשְׁתַּקֵּף בַּשְּׁלוּלִיּוֹת

הִנֵה קִבַּעְתִּי!

וּבָזֹאת:

אֲנִי מַנִּיחַ עוֹד תְּמוּנָה שֶׁלֹא צֻלְּמָה

זְמִינָה, בְּסֵפֶר הָאוֹתוֹת הַמִּזְדַּמְּנִים