כֵּן. אֵל מָלֵא רַחֲמִים
וַעֲנָנִים גּוֹלְשִׁים מִצֶּלַע הַר הַמְּנוּחוֹת
כְּשֶׁעָבַר אֵלִי
לֶאֱסֹף אֶת הַנּוֹתָר, הַמְּרֻסָּק.
הַכְּתֹבֶת הַקְּבוּעָה בַּחֹק,
זָרָה לְמַנִּיחֵי זֵרִים.
אָסוּר שֶׁרַחֲמֵי אֵל יִבְּלוּ כְּמוֹתָם. מוֹתָם,
מוֹת הַפְּרִיחָה מוֹתִיר
מֶרְחַב צְמִיחָה לְאַלְמָנוּת.
בְּרַחֲמִים אֵל מְלַקֵּט אֶל סִינָרוֹ
צְרוֹר יְלָדִים כְּאֶצְבָּעוֹת קְטוּעוֹת,
עוֹשֶׂה לָהֶם זְרִיחָה עַל נְהָרוֹת
הַסּוֹבְבִים אֶת גַּן עֶדְנוֹ,
מַנִּיחַ יָד רַכָּה וּמְגַהֵץ
אֶת זוֹ שֶׁהִתְקַמְּטָה בַּמִּזְוָדָה בַּבֹּץ
מַשְׁאִיל לָהּ כַּף וּדְלִי לַחוֹף
מַקְשִׁיב לַבֶּכִי וּמַשְׁגִּיחַ
בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ שֶׁאֵין הוֹרִים.
הָאֵל מָלֵא בְּרַחֲמִים
עַל נְעָרוֹת נֶאֱנָסוֹת שֶׁנִּקְטְלוּ.
בַּחֶדֶר מֵאָחוֹר מוֹדֵד לָהֶן בְּגָדִים
בְּלִי לְהַבִּיט עַל עֶרְוָתָן
מַלְבִּישׁ בְּלֹבֶן אֱלֹהִי
נוֹתֵן מַסְרֵק, מַסְבִּיר לֹא לְפַחֵד מֵהַמַּרְאָה,
מַדְלִיק שִׁדּוּר שֶׁל שֶׁקֶט
בְּלִי פִּרְסֹמֶת, כְּמוֹ לְמַלְאָכָיו,
בְּלִי שְׁאֵלוֹת בְּטֶלֶפוֹן בָּהוּל.
אַחֲרֵי חֲצוֹת
- שְׁעַת נְדוּדֵי שְׁנַת הַזְּקֵנִים,
בְּעוֹד יָמוּת הַמֵּת
חֶמְלָה נוֹשֶׁרֶת חֲדָשָׁה, כְּגֶשֶׁם מְטַפְטֵף אֶל הַמַּרְזֵב
עוֹד אָהֲדָה בָּרוּחַ הַחוֹדֶרֶת לְסִדְקֵי שְׁכִינָה
בְּמִשְׁכָּנָהּ – בִּכְתֹבֶת חֲסוּיָה
מָחָר עוֹד יוֹם חָדָשׁ וְרַחֲמָיו
כְּמוֹ חָתוּל נִדְרַס