דודי בן עמי

דודי בן עמי
דודי בן עמי; צילמה: שרית שץ

יום רביעי, 4 בינואר 2012

דלת פתוחה


אִם הַדֶּלֶת נִשְׁאֶרֶת פְּתוּחָה,
חוּץ בִּלְתִּי מְעֻמְעָם
מִתְפַּלֵּשׁ בַּסָּלוֹן וְנִתְלֶה עַל קִירוֹת,
מֵצִיץ לַמְּקָרֵר,
מַפְרִיעַ לְכָל הַדְּבָרִים.

תִּיפוּף כַּדּוּר-רֶגֶל עִקֵּשׁ לְיֶלֶד וְקִיר,
- גָּמִישׁ עַל קָשֶׁה -
מִצְטַיֵּד בְּאָקוּסְטִיקַת פַּח שֶׁל חֲדַר מַדְרֵגוֹת,
נִתְקַל בַּפָּתוּחַ, נִשְׁכַּב עַל צִבְעֵי הַשָּׁטִיחַ
בְּכֶתֶם שֶׁל שֶׁמֶשׁ וּפְנַאי.

הֶחְבֵּאתִי צְפִירוֹת מְכוֹנִית בַּמְּגֵרוֹת
לָבַשְׁתִּי חֶלְקִית עַל עֵירֹם
פְּנוֹת-עֶרֶב, פִּנּוֹת לַקָּפֶה נִתְקָפוֹת
סִלְסוּלֵי צִפִּיָּה לִצְעָדִים
בְּקַלּוּת.

זוֹ הִיא.
שַׂקִּיּוֹת צוֹעֲקוֹת בְּיָדֶיהָ
וְתִיק מְכֻתָּף לָהּ - וָתִיק בָּרְחוֹבוֹת.
רְצוּעָה שֶׁל בָּהִיר עַל שִׁזּוּף מְסַמֶּנֶת
הֵיכָן שֶׁנִּשְׁמַר לָהּ נַפְשָׁהּ,
חוּץ פָּנָה וְנִכְנַס, בָּא אַתָּה כָּרָגִיל.

כָּל הַיּוֹם יֵשׁ עָלֶיהָ תָּמִיד חִיצוֹנִי,
לִפְנֵי שֶׁ-
יָדָהּ, סַף, יָדִית,
וְלִסְגֹּר
הַבִּפְנִים שֶׁ- אִתָּהּ כְּבָר אַחֶרֶת.  

מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת הַחוּץ כְּבָר אוֹרֵב
וּמַמְתִּין לְחֶשְׁבּוֹן תּוֹצָאוֹת,
הֵיכָן שֶׁמְּנַקִּים סֻלְיוֹת מֵהַדֶּרֶךְ לַבַּיִת.