דודי בן עמי

דודי בן עמי
דודי בן עמי; צילמה: שרית שץ

יום שלישי, 4 בינואר 2011

שיר בפרוזה

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כֵּיצַד כְּמוֹ כִּשּׁוּף בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח מֵעַל הַנִּירוֹסְטָה מָקוֹם בּוֹ חוֹתְכִים עַל הַקֶּרֶשׁ סָלָט אוֹ פְּרוּסוֹת לְכָרִיךְ עִם חֲצִי אֲבוֹקָדוֹ לִימוֹן וְסָלָט צְנוֹנִיוֹת דַּוְקָא שָׁם וְתָמִיד בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה נִזְכָּרִים לִי דְּבָרִים שֶׁשָּׁכַחְתִּי מִתּוֹךְ נְעוּרַי אֲנָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת חַיִּים וְיוֹתֵר כְּשֶׁהָיוּ נְעָרוֹת שֶׁחָמַדְתִּי מִזְּמַן עַל הַחוֹף שֶׁהָיָה אָז נָקִי מְרֻפָּד בִּצְדָפִים רְטֻבִּים עִם תְּנוּעָה וְרִשְׁרוּשׁ שֶׁל גַּלִּים הַהוֹלְכִים בְּלִי הֶפְסֵק וְחוֹזְרִים אֶל הַסֶּלַע חִיּוּךְ מְלַטֵּף אֶת כְּתֵפַי הַקְדָּמָה לַמָּקוֹם בּוֹ מִסְתּוֹר וּצְלָלִים מַטְעִימִים נְשִׁיקָה חֲטוּפָה כָּךְ הָיָה וְשָׁכַחְתִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ נוֹפְלִים הָרְגָעִים הַיָּפִים וּלְאָן הֵם תּוֹעִים עִם הַזֵּכֶר הָרַךְ שֶׁוַּדַּאי נֶעֱרַם בְּפִנָּה כָּלְשֶׁהִי בְּמָקוֹם שֶׁחַיִּים אֵרוּעִים בְּלִי לַחְדֹּל זְמַן הַרְבֵּה כְּמַחֲזוֹר הַחַיִּים שֶׁל כּוֹכָב מִתּוֹכוֹ מִסְתַּלְסֵל פַּס שֶׁל אוֹר הַנְצָחָה חוֹר-תּוֹלַעַת בָּרִיק וּמִשָּׁם וּבְאֹפֶן מֻפְלָא מִתְחַבֵּר לְפִנַּת הַמִּטְבָּח בְּבֵיתִי עַל סְתָם קֶרֶשׁ חִתּוּךְ הֶעָטוּר זִכְרוֹנוֹת מִשֶּׁלִּי זִכְרוֹנוֹת פְּרָטִיִים שֶׁאֶפְשָׁר לְמַסְגֵּר וְלִתְלוֹת עַל הַקִּיר וְיוֹתֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ יוֹתֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ כָּל עוֹד אֲנִי חַי וּמַשְׁקִיף לֶאֱסֹף רְגָעִים נוֹשָׁנִים