רומן מקומי

"סבא מת בתום החלומות", אמרתי, "ככה הם כולם מתים, לא?"

                                                  "רומן רוסי", מאיר שלו

כְּמוֹ לָמוּת אַחַר-כָּךְ, מוּל הָרוּחַ     

בְּתֹם הַחֲלוֹמוֹת הַמַּמְרִיאִים

כִּלְהָקוֹת, עוֹרְבִים-יוֹנִים, לִמְצֹא מָנוֹחַ

לְרַגְלָם, בִּשְׂדוֹת קִבְרֵי צַדִּיק-תַּמִּים-בְּדוֹרוֹתָיו

- תְּחוּם הַמּוֹשָׁב שֶׁל אֲרָרָט גָּבוֹהַּ לַמְּנוֹחִים.

עַתָּה טוֹעֵן אֱמֶת,

אוֹחֵז עָנָף הַזַּיִת בְּיָדוֹ כִּי הַתֵּבָה

תַּחְתָּיו, קְרָשֶׁיהָ בּוֹעֲרִים.

הֵן כֶּרֶם לֹא נָטַע, שָׁלֵו, עַל סֵפֶר

מִתְרַחֵק, שׁוּב מִתְרַחֵק מִיְּבוּל חִטַּת הַלֶּחֶם,

לָשֵׂאת דְּבָרִים אֶל סַבְיוֹנִים פּוֹרְחִים וְשָׁוְא

מוֹרִי, צַפֵּה עִמִּי לְעֵת בָּצִיר –

אֶפְשָׁר גַּם לְנַקֵּד אֶת תֹּם הַחֲלוֹמוֹת

עַל חֲבִילוֹת שֶׁל קַשׁ כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת.

אֶפְשָׁר תְּמִימוּת נִרְקֶמֶת בְּחוּטִים צִבְעוֹנִיִּים

עַל בֶּגֶד וְעַל חַג; יַרְדֵּן, מִדְבָּר וַיָם.

לָשׁוּב וּלְהַכְנִיף מוֹרֶשֶׁת לִצְעָדִים,

דְּמָמוֹת לִפְרִי, לְלֶחֶם וְחָלָב שִׁגְרָתִיִּים.

אֶפְשָׁר לִשְׁרֹק בֵּין הַשְּׂפָתַיִם חֲרִישִׁית

נִגּוּן רוּסִי אוֹ זֶמֶר חֲסִידִי,

אֲפִלּוּ עַכְשָׁוִי – וּלְהוֹלִיד דּוֹרוֹת לַמַּבִּיטִים

מִפְּאַת שָׂדֶה אֶל קֶשֶׁת בֶּעָנָן.