דודי בן עמי

דודי בן עמי
דודי בן עמי; צילמה: שרית שץ

יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

מה שלא אלמד


לִקְרֹא דְּבָרַיִךְ מְשׁוֹרֶרֶת –
רַק הַקְדָּמָה,
כְּנִיסָה פְּרִיכָה לְנָשִׁיּוּת.

אֲנִי –
דִּבּוּר, סִמּוּן לִקְרַאת, לִרְצוֹת, לִקְרֹא,
לְהִקָּרַע –
מַלְכוּת הַשָּׁוְא שֶׁל הַמַּבִּיט  בְּאֳנִיּוֹת חוֹלְפוֹת.

הֵנַחְתְּ נָתִיב בְּאוֹתִיּוֹת,
בַּהַשְׁעָרוֹת.      לֹא!
אִי-אֶפְשָׁר לִכְאֹב צִירִים מִדִּמְיוֹנוֹת
אֵינֶנִּי הֵרָיוֹן
רַק בֵּן וְאָב, זֶה צִיר שׁוֹנֶה –
כּוֹלֵל פְּרָקִים מְעֻרְפָּלִים שֶׁל חֶסֶד.

הָיְתָה לִי אִמָּא. -פֹּה כְּוִיָּה-
הַנָּשִׁיּוּת נִדְמֵית לִי מַכְפֵּלַת כְּאֵב,
חֶרְדַת אָסוֹן
וְאֶצְבָּעוֹת נוֹשְׁקוֹת מִתּוֹךְ הַדָּם הָרָץ –
הֵיכָן שֶׁמַּלְאָכִים כּוֹשְׁלִים.

כִּי כֵן,
אֲפִלּוּ אֶלֶף עֲזָאזֵל
וְלֹא אֶלְמַד

אין תגובות: