דודי בן עמי

דודי בן עמי
דודי בן עמי; צילמה: שרית שץ

יום שבת, 19 במרץ 2011

אין בית קפה למשוררים מתים

   עם מותו של גיורא לשם
        מְשׁוֹרְרִים אֵינָם מֵתִים בֶּאֱמֶת.
הֵם שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּדִמּוּיִים
כִּבְנֵי-אָדָם בִּקְשִׁיחוּתָם הַצְּחִיחָה
"טרומפלדור, מורד הרחוב" מאת: גיורא לשם ז"ל


הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּדָה עָלַי,
בִּלְתִּי קַיֶּמֶת אוֹ
רַק נוֹחִיּוּת לָרֹאשׁ
עַל הַכָּרִית בָּחֹשֶׁךְ
לִמְנֹעַ תַּבְהֵלָה שֶׁל חֲלוֹמוֹת רָעִים
וּנְדוּדֵי שֵׁנָה.   

אִישׁ לֹא שָׁלַח דְּבַר-שִׁיר מֵהָעוֹלָם הַבָּא
מַשְׁמָע שֶׁאֵין;  
אֵין בֵּית קָפֶה לִמְשׁוֹרֲרִים מֵתִים
וְאֵין מוֹזֵג לְמִי שֶׁאֵינוֹ שָׁב
שְׂפַת מַשְׁקָאוֹת קַלָּה
בְּכֹבֶד הַדְּמָמוֹת.

שׁוּם עֲצוּמָה לֹא נֶחְתְּמָה
בְּמַעֲלוֹת בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה
לְהִשָּׁלַח אֶל עֲצוּמֵי עֵינַיִם

גַּם שֶׁדֶר מִשְּׂדֵרַת עֲצֵי הַדַּעַת
לֹא נִקְלַט בְּתֶדֶר הַנְּבוּאָה.

דְּבַר הַמְּשׁוֹרֵר נֶחְתָּם בְּבוֹא יוֹמוֹ
אַךְ מְחוֹגֵי הַשְּׁעוֹנִים יַמְשִׁיכוּ בְּחוּגָם
כְּבוּלִים עַל צִיר.
זֶה הוּא יִתְרוֹן הַשְּׁבִיל עַל הַפּוֹסֵעַ
וְהַנִּפְרָשׂ עַל הָרוֹקֶמֶת.

רַק שִׁיר עַרְבִית כְּמוֹ נוֹצַק אָרָד
בְּזֶמֶר נַעֲרָה אַחַת
כִּי בְּלֶכְתָּהּ
רָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ טוּר לְטוּר
אֶת שֶׁנִּצְרַף וְנֶעֱנַד עַל נֶצַח הַכְּתוּבִים.   






יום רביעי, 2 במרץ 2011

בְּלוּז להלחנה

כְּמוֹ בְּלוּז לַאֵפֶר

לִכְתֹּב עַל אֵשׁ בַּסְּתָו
עַל לֶהָבוֹת אוֹתוֹ הַחֹרֶף,
הַזִּכָּרוֹן מוֹשֵׁךְ בִּי לַהֲקֵי יַחְדָּו.
אֵיךְ לֹא הִבַּטְנוּ
אֵי נוֹשֵׁר הָאֵפֶר
תָּוִים, סַמֵּא עֵינֵינוּ,
מַעֲשִׁיר שְׂדוֹת שָׁוְא.

בְּאָז, אוֹתוֹת
כְּבָר לֹא דּוֹלְקִים כַּיָּם,
סְלָעִים שֶׁבָּעֲרוּ מִגֵּץ שֶׁל יַחַד.
הַבֹּקֶר כֹּה נָמוּךְ,
- וּכְשֶׁהָלַכְתְּ הָיִיתִי עוֹד נִרְדַּם -
עַכְשָׁו מַשְׁתִּיק
נִחוּשׁ תֻּפִּים לַפַּחַד.

נִשְׁפִי בָּאֵפֶר,
נִשְׁפִי אִתִּי חָזָק.
נְמַל הַבַּיִת מַעֲגָן אָפֵל.
גַּם אוֹתִיּוֹת, כְּשֶׁנִּדְלָקוֹת הֵן אוֹר.
עַל יוֹם שֶׁל תֶּפֶר -
הַמְּצֻלָּק מֶרְחָק,
לְקוֹל קְלַרְנִית הוֹלֵל.

נִנְשֹׁף מִלּוֹת טְרוֹם-אֵשׁ.
צֶבַע הַחֹרֶף
כְּבָר אֵינוֹ תַּפּוּז בְּעֶרֶב כְּפוֹר.
הַשִּׁיר הַזֶּה רַק מְרַשְׁרֵשׁ שַׁלֶּכֶת
וְהוּא נִשְׁאַף אֶל יֵש,
קְלִידִים, כְּמוֹ בְּלוּז
כָּחֹל-אָפֹר.


יום שישי, 28 בינואר 2011

שׂרֵפה


מקבץ שירים מוקדש ללוחמים באש
מובא שנית במלאת שנה לאסון

צילום: גלעד פלאי
מרחוק
מֵהָעֵמֶק -
מָקוֹם שֶׁמַּבִּיט מֵרָחוֹק
הֶהָרִים מֻצְלָלִים קַלעָדִין
מְלֻטָּף וְקָרִיר
כְּתֹנֶת תְּכוּלָה עַל קָמוּר מְרַחֵף

שָׁם
עָשָׁן קַל
עוֹלֶה מִסְתַּלְסֵל
נִמְתַּח מַעֲרָבָה וְשׁוּב נֶעֱרַם  
מָסָךְ עָבאָפֹר מִזְדַּחֵל לְהַסְתִּיר
וְעוֹד מִתְעַלֶּה - מִתְחָרֶה בָּעָנָן
הַר מִתְעַטֵּף

הֶאֱמַרְתֶּם אֵין הַר לָנוּ עוֹד
מָה בְּתוֹךְ הֶעָשָׁן?



איש ואש
הָהָר
הוּא מְחוֹל אִילָנוֹת
אַיָּל וְיַחְמוּר נִשְׁמָתוֹ
מַרְבַּץ מַחֲטֵי אֳרָנִים צֵל חֵיקוֹ
תּוֹךְ חֹרֶשׁ, צָבוֹעַ חֶבְיוֹן עֲצַבָּיו
מִשְׁנָתוֹ עוֹרְבָנִי מִצְטַחֵק
צַמָּרוֹת לְטַפֵּס בַּמִּדְרוֹן
וְלִגְלֹשׁ

שׁוּלֵי יַעַר, עֲדַת דַּרְדָּרִים
צָהֹב-חוּם חַמִּים
שְׁנֵי חֲלוּצֵי אַלּוֹנִים וְעֻזְרָד קוֹצָנִי
דִּרְדּוּר אֶבֶן
רִשְׁרוּשׁ

הַקְשֵׁב!
אִישׁ הוֹלֵךְ, עִמּוֹ אֵשׁ.



תבערה
אָז
נִיצוֹץ
בְּלָשׁוֹן מִזְדַּחֶלֶת
זִיקִים מְכַתְּרִים אֶת הָאֶבֶן
חַגְבֵי לְהָבִים מְנַתְּרִים
פַּעֲמֵי זִנּוּקָם נוֹחֲתִים מֵהָאוּר
לְהַשְׁחִיר מִדְרָךְ-אֵשׁ לְקַמֵּט בָּיָבֵשׁ
רוּחַ פֶּרַע מֵפִיחַ לַפִּיד לַצַּמֶּרֶת צוֹרֵחַ
          שְׂרֵפָה!

פַּח עָשֵׁן
זְעָקָה בְּפִתְאֹם לֶהָבָה
מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, רִצְפַּת אֵשׁ תְּרַחֵף בַּת אַיָּה
הֶעָשָׁן עַל שְׁמֵי-קַיִץ, צִיַּת-צָהֳרַיִם
מֵרוּחַ מִזְרָח תְּלַהֵט תַּבְעֵרָה

רֶמֶץ עוֹבֵר בַּמְּאַסֵּף
מִתְנַשֵּׁף עַד הָאֵפֶר
פְּתִיתֵי עַל בָּכוּת, אַשְׁכָּבָה – לֹא כָּבָה
הַר, צַמֶּרֶת עָשָׁן
רָץ הָרוּחַ, מַפָּל הַסְּלָעִים מְפֻיָּח
עַל הַשְּׁבִיל
עַצְמוֹת תַּן מַלְבִּינוֹת בַּאֲפֹר הַבָּהִיר

לֹא בָּאֵשׁ הַצְּבָאוֹת
בַּדְּמָמָה הַדַּקָּה אֵין יָרֹק



מבעיר היערות  
מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת מַשְׁחִיר עֵין אַהֲבָתוֹ
אֶגְרוֹף חָרוּךְ מֵאֵין-אוֹן יְרֵכָיו
מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת שׂוֹנֵא אֶת הַשּׁוֹגֶה
וְהַשּׁוֹנֶה בַּנְּבִיאִים הַהֵם
צְבָא צִפּוֹרִים מֵתוֹת חוֹנֶה בְּיִסּוּרָיו
שׁוֹתֵל אֵשׁ
וְעִזִּים שְׁחֹרוֹת מְלַחֲכוֹת בְּמִשְׁכָּבוֹ

אָחִיו קוֹרֵא: אָרוּר
אָרוּר הַבָּא בַּחֹשֶׁךְ
לְעֵת צֵאת הַלְּבָנָה יֻצְּתוּ חֲלוֹמוֹתֶיךָ
בְּלַפִּיד צֵאתְךָ
וּבוֹאֲךָ כַּפֶּצַע הַמֻּשְׁחָר

הָעֵד רָאָה דְּגָלִים
רָאָה פֶּרֶא הָמוֹן
רָאָה בְּאַחֲרוֹנֵי בִּכְיוֹ אוּדִים שָׁבִים
בֵּין גֶּחָלִים, שָׁר עִם הַיְּלָדִים
בְּתַיִל מִתְלַהֵב

אֵין חֲשֵׁכָה - זִיקִים בְּפֶתַח בֵּית אִמּוֹ
אֵין חֲשֵׁכָה בָּרֶמֶץ
לְהַסְתִּיר נָקָם
אֵין חֹרֶשׁ לְהָכִיל מִשְׁמֹרֶת
נְעוּרָיו בַּנִּרְדָּפִים

דִּמְעוֹת עָשָׁן מָרִיר – כִּלְאוֹ
נִבְחַר לַאֲסוֹנוֹ
מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת חַי וְנֶחְנַק
נֶחְנַק וָחַי עִמְּךָ - עַד
אֵין מֵשִׁיב נַפְשׁוֹ   



מות שמורת הזיכרון
לֹא אוּכַל לָשׁוּב
לִדְרֹך עִקְבוֹת הַנְּעוּרִים
שֶׁלָּהּ, שֶׁלִּי, בַּשְּׁבִיל הַכַּרְמֶלִי
לְצַד הַכְּבִישׁ 
מִטְבָּע כְּתֵפֶיהָ עַל מַצָּע מַחֲטֵי הָאֹרֶן
נִמְחָה בְּזַעֲקַת:
"אֲנַחְנוּ בּוֹעֲרִים".

זִכְרוֹן דְּבַר אֲהָבִים שָׂרַד שֵׂעָר מַכְסִיף וּבְלוֹת
צָמַח שָׁלֵם מִמַּרְגְּלוֹת טְרָשִׁים
גַּם אַחַר אֵשׁ וְזַרְנוּקֵי כִּבּוּי
עָלָה תָּמִים וּמְחֻיָּךְ כְּאָרְנִיוֹת שֶׁל חֹרֶף
עַתָּה
גּוֹלֶשֶׁת רוּחַ מִזְרָחִית
שׁוֹתֶלֶת יַעַר גַּחֲלֵי מֵתִים
שָׁרְשֵׁי אוּדִים שְׁחֹרִים וַעֲשֵׁנִים
הַיּוֹם
נֶחְתַּךְ דְּבַר מָוֶת פֶּרֶא
בֵּין סְלָעִים מְפֻיָּחִים

זֶה מוֹת שְׁמוּרַת הַזִּכָּרוֹן
חֻרְשָׁה פְּרָטִית
שֶׁנִּלְכְּדָה



חדש
אַחַר הָאֵשׁ בָּא הַמָּטָר
אַחַר הַמַּיִם שׁוּב חַיִּים יִכּוֹנוּ

הַנְּבִיטָה אֲשֶׁר בָּאֵפֶר תִּתְנַתֵּק
מִזִּכרוֹנוֹת הַפְּרִי
דִּבְרֵי יְמֵי הַצַּעַר הַיָּשָׁן חוֹלְפִים
לְעֵת פְּקִיעַת הַנִּצָּנִים
הַמְתֵּן - 
מַרְבָד מַחֲטֵי הָאֹרֶן לֹא יָשׁוּב
וּבְנֵי-בָּנֶיךָ נוֹף אַחֵר לָהֶם
גַּם אִם שָׁכְבוּ אֶת הָאִשָּׁה בַּדֶּשֶׁא
לֹא יִרְאוּ אֶת הַמַּשְׁחִיר
תַּחְתָּיו

אֲנִי כּוֹתֵב אֶת דְּבַר הַשֹּׁרָשִׁים
בְּטֶרֶם הַפְּרִיחָה
שֶׁלֹּא אֶרְאֶה 



חלק מהשירים נכתבו עוד לפני השרפה הגדולה בכרמל.

יום ראשון, 16 בינואר 2011

משוררים מהעיר

מְשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר מַגִּיעִים בִּמְכוֹנִית נְמוּכָה
פּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת עִם רֵיחַ יְבוּא,
  אֲוִיר מְטֹהָר תָּלוּי מִמַּרְאַת הַשִּׁמְשָׁה.
דּוֹרְכִים חוּץ בְּגִשּׁוּשׁ וְחוֹזְרִים לְהַבִּיט לְאָחוֹר
אַה... הֵיכָן? מַתָּנוֹת עֲטוּפוֹת בִּנְיָר
וְגַם הַשַּׂקִּית -
מְכַל אַשְׁפָּתוֹת לְשָׁעָה
   זֶבֶל מַסָּע וּקְנִיּוֹת בְּהוּלוֹת מִשּׁוּלֵי הַדְּרָכִים.

מְשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר מְנַסִּים לִנְשֹׁם, זֶה קָשֶׁה
בְּלִי כָּרָגִיל.
שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל רָם מִדַּי
  מָתַי מַבְשִׁילוֹת תְּאֵנִים?
מִצְחָם מְטַפְטֵף תּוֹדוֹת, מִצְטַנֵּן
לְמַרְאֶה תָּוִיּוֹת מֻכָּרוֹת וְקֻבִּיּוֹת קֶרַח.
   מְחַשְּׁבִים אֶת זְמַן הַנְּסִיעָה,
      מַפְחִיתִים הַפְסָקָה, נִזְכָּרִים שֶׁעָצְרוּ לְתִדְלוּק;
עַכְשָׁו: לְגַבֵּי סִפְרָם הָאַחֲרוֹן.

אַחַר-כָּךְ מְדַבְּרִים בִּמְהִירוּת
לְהַשִּׂיג אֶת הַשֶּׁקֶט וְעוֹד
וְעוֹד "לֹא הֱיִיתֶם צְרִיכִים",
כִּוּוּנֵי אֲוִיר וּשְׁתִיקָה;
גַּם שׁוֹאֲלִים
אִם הַגְּבוּל רָחוֹק
וְ"סְלִיחָה אֶה... הַשֵּׁרוּתִים?"

דָּנִים בַּחִנּוּךְ
וּבָעֶרֶב, מְאֻחָר
מְגַלִּים הַמְּשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר שֶׁאֶפְשָׁר
לִלְכֹּד מִלָּה מְקוֹמִית לַאֲהָבִים
בֶּחָצֵר אֲחוֹרִית.
פִּתְאוֹם זֶה אוֹתוֹ דָּבָר, וְהִיא - פְּרָט לָרֶקַע -
בּוֹהָה בִּמְבוּכָה רְגִילָה בְּדִיּוּק כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ,
וְ"תָבוֹאוּ תָּמִיד"...
כְּשֶׁכְּדַאי לְנַסּוֹת בְּתַחְבִּיר,
   כְּשֶׁעָגוּם יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹכָב,
      אוֹ גַּחְלִילִית – לֹא כְּמוֹ בַּבַּיִת.

בְּשִׁקְלוּל חָטוּף, כִּמְעַט כָּל אֶחָד
מֵהָעִיר, הוּא מְשׁוֹרֵר מֵהָעִיר,
כְּלוֹמַר: בִּנְסִבּוֹת תּוֹאֲמוֹת לְרֵיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו
    אַחֲרֵי שֶׁקָּטַף לִימוֹנִים מֵהָעֵץ – בְּעַצְמוֹ.



יום שלישי, 4 בינואר 2011

שיר בפרוזה

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כֵּיצַד כְּמוֹ כִּשּׁוּף בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח מֵעַל הַנִּירוֹסְטָה מָקוֹם בּוֹ חוֹתְכִים עַל הַקֶּרֶשׁ סָלָט אוֹ פְּרוּסוֹת לְכָרִיךְ עִם חֲצִי אֲבוֹקָדוֹ לִימוֹן וְסָלָט צְנוֹנִיוֹת דַּוְקָא שָׁם וְתָמִיד בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה נִזְכָּרִים לִי דְּבָרִים שֶׁשָּׁכַחְתִּי מִתּוֹךְ נְעוּרַי אֲנָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת חַיִּים וְיוֹתֵר כְּשֶׁהָיוּ נְעָרוֹת שֶׁחָמַדְתִּי מִזְּמַן עַל הַחוֹף שֶׁהָיָה אָז נָקִי מְרֻפָּד בִּצְדָפִים רְטֻבִּים עִם תְּנוּעָה וְרִשְׁרוּשׁ שֶׁל גַּלִּים הַהוֹלְכִים בְּלִי הֶפְסֵק וְחוֹזְרִים אֶל הַסֶּלַע חִיּוּךְ מְלַטֵּף אֶת כְּתֵפַי הַקְדָּמָה לַמָּקוֹם בּוֹ מִסְתּוֹר וּצְלָלִים מַטְעִימִים נְשִׁיקָה חֲטוּפָה כָּךְ הָיָה וְשָׁכַחְתִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ נוֹפְלִים הָרְגָעִים הַיָּפִים וּלְאָן הֵם תּוֹעִים עִם הַזֵּכֶר הָרַךְ שֶׁוַּדַּאי נֶעֱרַם בְּפִנָּה כָּלְשֶׁהִי בְּמָקוֹם שֶׁחַיִּים אֵרוּעִים בְּלִי לַחְדֹּל זְמַן הַרְבֵּה כְּמַחֲזוֹר הַחַיִּים שֶׁל כּוֹכָב מִתּוֹכוֹ מִסְתַּלְסֵל פַּס שֶׁל אוֹר הַנְצָחָה חוֹר-תּוֹלַעַת בָּרִיק וּמִשָּׁם וּבְאֹפֶן מֻפְלָא מִתְחַבֵּר לְפִנַּת הַמִּטְבָּח בְּבֵיתִי עַל סְתָם קֶרֶשׁ חִתּוּךְ הֶעָטוּר זִכְרוֹנוֹת מִשֶּׁלִּי זִכְרוֹנוֹת פְּרָטִיִים שֶׁאֶפְשָׁר לְמַסְגֵּר וְלִתְלוֹת עַל הַקִּיר וְיוֹתֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ יוֹתֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ כָּל עוֹד אֲנִי חַי וּמַשְׁקִיף לֶאֱסֹף רְגָעִים נוֹשָׁנִים


יום ראשון, 2 בינואר 2011

עַצְמָהּ

וְרַק בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ/ שׂוֹרֶרֶת מְחִצָּה מֻחְלֶטֶת.
חדוה הרכבי – "ציפור שבפנים עומדת בחוץ"
- עדי - "בינה לבין עצמה" ע' 62


אֶפְשָׁר כִּי נְקֻדּוֹת-צִיּוּן מְדֻיָּקוֹת תְּלוּיוֹת בַּמְּחִצּוֹת
בִּנְחִיצוּתָן

בָּעֶרֶב חֲנָיַת הָרֶכֶב בַּמִּדְבָּר בַּוָּאדִי
עוֹד לֹא הִדְלִיקוּ מְדוּרָה
שַׂק הַשֵּׁנָה בַּיָּד
מֶרְחָב עֲנָק אֵינוֹ מַזְמִין זָר אֶל הַחוֹל  
אֵינוֹ מוֹנֶה פְּסוּקֵי פִּרְקוֹ
לַנִּקְלָעִים

הִיא רַק גּוּף חַי
יָחִיד בֵּין פִּרְפּוּרֵי מִלּוֹת שַׁבְשֶׁבֶת
שֶׁעוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד
כָּל מְחַפְּשֵׂי מָקוֹם לְרֹאשׁ לֵילָם
לוֹקְטֵי זְרָדִים לָאֵשׁ
פּוֹקְדֵי פְּקֻדּוֹת רָפוֹת
שׁוּב "הֵם" הָאֲחֵרִים
שֶׁכְּבָר אֵינָם בַּדֶּרֶךְ אַךְ עוֹד לֹא הִגִּיעוּ

בְּעוֹד מְעַט הָאֵשׁ
תְּהִי מֶרְכָּז לַחֲשֵׁכָה וּמִישֶׁהוּ יָשִׁיר
אַחֵר יִגַּע לָהּ בַּכָּתֵף
יוֹשִׁיט מַשְׁקֶה חַם
וּכְבָר לֹא רוֹאִים עוֹד עֲרֵמוֹת הָרִים
אִם אֵין רָחוֹק יֵשׁ הַתְחָלָה שֶׁל יַחַד
אוֹ כְּאִלּוּ הַבְטָחָה

וְעוֹד "בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ
שׂוֹרֶרֶת מְחִצָּה מֻחְלֶטֶת"


יום שבת, 18 בדצמבר 2010

רשת דיג

                         לאסתי

מְשׁוֹרְרוֹת בִּלְתִּי-תְּלוּיוֹת
מוֹשְׁכוֹת שִׁירִים כְּרֶשֶׁת דַּיִג.
תָּמִיד חִבּוּר עֵינַיִם בִּקְשָׁרִים
לִלְכֹּד נוֹצֵץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם.

הִיא הַכְלָלָה שֶׁל הַשְּׁקוּלָה וְהַחוֹלֶמֶת
מִלְּבַד כְּשֶׁהִיא נִקְרַעַת, מִפְּנֵי
שֶׁהִסְתַּבְּכָה בְּמַה שֶׁכְּבָר מֻכָּר
תָּקוּעַ וּמֵבִיךְ בֵּין חוּט חַכָּה דַּקִּיק
לַקֶּשֶׁר הַקָּבוּעַ.

אַחֲרֵי הַכֹּל
מִבְנֶה הַגּוּף צָרִיךְ לִהְיוֹת מַתְאִים לְהַמְרָאָה,
הַנִּסָּיוֹן הַמִּצְטַבֵּר לָדוּג בֵּין רִגּוּשִׁים
מַקְנֶה שְׁקִיפוּת לָעוֹר
וַחֲוָיוֹת שֶׁל חֹסֶר-אַחְרָיוּת.
כַּמָּה רָחוֹק תָּטוּס
וְגַם אִבְּדָה אֶת הַשָּׁעוֹן בְּדִיּוּק
בָּרֶגַע הַנָּכוֹן.

בַּיּוֹמָנִים כָּתוּב אֵיךְ זֶה לָשׁוּב הַבַּיְתָה,
תָּמִיד הַבַּיְתָה - מַחְבִּיאָה
שְׁלַל צִפִּיּוֹת תְּמִימוֹת