דודי בן עמי

דודי בן עמי
דודי בן עמי; צילמה: שרית שץ

יום שני, 20 באפריל 2015

שֵׁם עֶצֶם


לחֲבֵרַי, אנשי יחידת איתור נעדרים - אית"ן.

לֹא הִכַּרְתִּיו כְּנַעַר, וְעוֹדוֹ נוֹשֶׁה בִּי.
כֵּן, אָנֹכִי אֶת עַצְמוֹתָיו לִקַּטְתִּי בְּלִי דְּמָעוֹת
וּשְׂבַע רָצוֹן הָיִיתִי אוֹתוֹ יוֹם בֵּין חֹרֶשׁ וּבַזֶּלֶת
כְּשֶׁאָרַזְתִּי בְּשַׂקִּית הַנַּיְלוֹן קַרְקַפְתּוֹ.
סִלְחוּ לִי אוֹהֲבָיו
שֶׁלֹא לִטַּפְתִּי אֶת רִסְקֵי מִצְחוֹ
מֻתַּז כַּדּוּר מִקְלָע כָּבֵד,
הֲרֵי עָשִׂיתִי מְלַאכְתִי הֵיטֵב לַהֲבִיאוֹ
עוֹד בָּא עִמִּי אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּלֵילוֹתַי.

בְּכֹבֶד אַחְרָיוּת כְּתֵפַי זָקַפְתִּי, צַר הָיָה,
עוֹרֵךְ מִפּוּי זָהִיר עַל קַרְקָעִית הַטַּנְק,
רוֹשֵׁם וּמְסַמֵּן תּוֹךְ גְּרוּטָאוֹת וּפִיחַ,
כָּל בְּדַל פֵּרוּר חָרוּךְ וּמְנֻפָּץ.
אֶחָד-אֶחָד הִפְרַדְתִּי בֵּין רֵעִים לַצֶּוֶת
הֵן אַרְבָּעָה הָיוּ וַחֲבֵרִים בַּקְּרָב,
נַהָג, טָעָן-קַשָּׁר, תּוֹתְחָן, מט"ק.
כִּיחִידִים, בִּשְׁמָם יָצְאוּ מִבֵּית יַקִּירֵיהֶם
וִיחִידוֹת בַּאֲרוֹנָן - עִם שֵׁם - חָזְרוּ הַשַּׂקִּיּוֹת.

מִתְּעָלַת הַקֶּשֶׁר, בְּאַדְמַת מִדְבָּר, אָבָק,
עֵת הֶעֱלֵיתִי בֵּן - בִּנְכֶם - מִמָּעֻזּוֹ
אֵצֶל חוֹף הָאֲגַם הַהוּא הַמַּר.
לֹא אֲכַחֵשׁ, לֹא מַר הָיָה לִבִּי עָלַי,
יָדַי בִּתְשׂוּמַת לֵב סִלְּקוּ עָפָר מִצַּלְעוֹתָיו,
בְּקַפְּדָנוּת חָפַרְתִּי בְּאַדְמַת לִבּוֹ
לַהֲבִיאוֹ אֶל בּוֹר בַּאֲדָמָה אַחֶרֶת.
שָׁעָה טוֹבָה הָיְתָה זוֹ כְּשֶׁצָּלְחָה מְשִׂימָתִי,
בְּעֵת עָטַפְתִּי גּוּפָתוֹ וַאֲסַפְתִּיו לָרֶכֶב.

מַפּוֹת הַקּוֹד, דו"חות עֵדוּת וְתַצְלוּמֵי אֲוִיר,
כָּל הַנְּיָרוֹת מְתַעֲדֵי מַסְּעוֹת אִתּוּר, זִהוּי.
עַל כְּרִיכָתוֹ שֶׁל תִּיק, הַיְּחִידָה, דַּרְגָּה,
מִסְפָּר אִישִׁי וְשֵׁם יָחִיד.
הֲרֵי יְדַעְתֶּם:
בְּלֹא תִּעוּד אֵין שֵם עַל מַצֵּבָה לַקֶּבֶר.

הֵן הֲבֵאתִיו.
רַק שֶׁאֵינִי יָכֹל לְהִתְנַעֵר
מִזּוֹ הַגַּאֲוָה שֶׁגַּם עַתָּה;
חוֹקֵר הַבָּא עַד תַּכְלִיתוֹ
בְּעֶצֶם, בְּגוּפוֹ שֶׁל אָבְדַנְכֶם.


בְּלֵיל הַמֶּטֶאוֹרִים

אֶבֶן
בְּחָלָל הָרֵיק
בְּקֹר הַחֹשֶׁךְ הַמֻּחְלָט
מִילְיַארְד שְׁנוֹת אוֹר - יוֹתֵר
נָעָה
בַּיְּקוּם
בְּלִי לְאָן – בָּאַיִן אֵין כִּוּוּן

עַד לַמְּשִׁיכָה
תְּנוּעַת הַמָּסָה לִנְקֻדַּת הִתְיַחֲסוּת
פְּרוּדוֹת הַחֹמֶר הַקָּלוּשׁ – חִכּוּךְ
בִּמְהִירוּת – חִכּוּךְ לוֹהֵט
לוֹהֵט לְהִשָּׂרֵף בָּאוּר – עַד תֹּם
פַּס אֵשׁ נוֹצֵץ 
כָּבֶה

וּבְכָל זֹאת
אֵיךְ זֶה קוֹרֶה?
פִּתְאוֹם.
אֵיךְ לְהָבִין אוֹ לְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ
כְּלוּם.  פִּתְאוֹם.  וְאָז.

אוּלַי פַּעַם, בִּנְעוּרַי –
כְּשֶׁלְבַד,
הָלַכְתִּי, וְהָיָה אָז לַיְלָה
הַכְּבִישׁ הַרֵיק
חָשׁוּךְ, הַצִּרְצָרִים, וְשַׁעַר הֶחָצֵר חָרַק

אוּלַי חִכִּית
כְּמו כּוֹחַ מְשִׁיכַת הָאֲדָמָה