פַּעַם סִמְּנוּ, בְּגִיר עַל
מִדְרָכָה - הִנֵה שָׁם חֵץ
וְעוֹד אֶחָד, גַּם פֵּרוּרִים
שֶׁל שְׁאֵלוֹת
שֶׁנִּתְקָעוֹת:
כַּמָּה זְמַן הַכְּבִיסָה
תְּלוּיָה לְהִתְיַבֵּשׁ
הַצֶּבַע הַכָּחֹל דּוֹהֶה ...
עַכְשָׁו סַפָּק, שָׁרָת וּמוֹרִידִים
נוּ אָז כָּנְסוּ כָּנְסוּ,
מֵהַמָּקוֹם שֶׁבְּסוֹף הַחַד-סִטְרִי
כֻּלָּם כָּאן זִכְרוֹנוֹת
וְיֵשׁ גִּבּוּי.
צָרִיךְ תְּשׁוּבוֹת – נֶטוֹ –
כְּמוֹ חֲגוֹרָה לְמִכְנָסַיִם
כַּף יָד לַחָה,
הַיְּרָקוֹת בַּשּׁוּק – דְּבָרִים
בְּרוּרִים.
לָכֵן יֵשׁ מַצֵּבוֹת לַנִּפְטָרִים
שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ אֶל הַפָּשׁוּט,
אֲתָר לְבֵית-עָלְמִין.
מַצְחִיק לִי, בְּאוֹתוֹ
הַלַּיְלָה
נִסִּיתִי לְקַיֵּם שִׁגְרַת
אוֹהֵב
תִּקְווֹת, תִּקְווֹת, מִי חַי?
אִם לֹא הָיִינוּ נִכְנָסִים?
גַּם זוֹ מִין שְׁאֵלָה בָּרֶוַח
שֶׁבֵּינִי לְבֵין
הִשְׁתַּקְּפוּתִי בַּחַלּוֹנוֹת
אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם
עַל הָאֶבֶן: "פ'נ יוֹם-טוֹב
יְשׁוּעוֹת"
וְ"תנצב'ה" – תְּשׁוּבָה
חַדָּה מְאֹד – כּוֹלֵל הַתַּאֲרִיךְ.
כְּמוֹ תָּמִיד, הַחֵלֶק הַיָּרֹק
שֶׁל הַדִּבּוּר
נִשְׁאַר שֶׁלִי בִּלְבַד,
שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת,
רֶגֶל מִפְּלַסְטִיק לְנַהַג
מוֹנִית נָכֶה מֵחֵיל הַיָּם,
צִיּוּד קָצֶה - פְּרָטִי כָּזֶה,
כְּאִלּוּ ...
אֲבָל כְּתִיבָה?!
מְלֵאָה חֶלְקֵי שְׁקָרִים,
כְּפוּלַת מַשְׁמָעֻיּוֹת.
כַּיּוֹם צָרִיךְ לָדַעַת
לְשַׁקֵּר בְּחֵן בְּאוֹדְיוֹ-וִיזוּאָלִית
וּלְהַעֲלוֹת לָרֶשֶׁת
יִהְיוּ הַרְבֵּה
"כְּנִיסוֹת"!