דודי בן עמי

דודי בן עמי
דודי בן עמי; צילמה: שרית שץ

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

ובכן חתוֹם


וּבְכֵן, חֲתֹם.

קוֹל הַשּׁוֹפָר קוֹרֵא "וּנְתַנֶּה-תֹּקֶף" אֵל,
קְדֻשַּׁת הַיּוֹם נוֹפֶלֶת עַל כְּתֵפַי לִבְעֹר.
הַיֵּשׁ מַלְאָךְ נֶחְבָּא בִּי, שָׁר וּמִתְפַּלֵּל
אוֹ אֲבוֹתַי נוֹשְׁקִים-נוֹשְׁכִים תַּחַת הָעוֹר?

כִּי הַבָּשָׂר נִפְרַד, עַצְמוֹת אָדָם – אָבָק,
בְּהֵד דְּמָמָה יָבֵשׁ יְהִי הַסּוֹף נִגְזַר
וְאֵין מַלְאָךְ סוֹמֵךְ לָאִישׁ הַנֶּאֱבָק
כִּכְנַף פַּרְפַּר יִבְעַר לְאוֹר בָּרָק אַכְזָר.

כֵּיצַד וּמִי יִשְׁמַע תְּפִלַּת לֹא-מַאֲמִין?
הַיֵּשׁ בְּרִיק-יְקוּם גַּלֵּי-קוֹל-אֱמוּנָה?
כֵּיצַד בְּאֵין כְּבִידָה תִּשְׁקֹל, וּמָה זָמִין
לְאֵין-דִּין-וְדַיָּן בַּנֶּפֶשׁ הַמְּעֻנָּה?

וּבְכֵן חֲתֹם וּגְזֹר. יִהְיוּ מוֹתָר יָמַי
גְּזוּרִים אֶל הֶעָפָר בְּלִי מַלְאָכֵי כָּנָף.
לִבִּי כּוֹנֵס אָדָם, לֹא אֵל מֵעַל שָׁמַי,
בֵּין עֲנָנִים לָגוּר, אֱנוֹשׁ לֹא עוֹד יוּנַף.

קוֹל הַשּׁוֹפָר מַרְטִיט "וּנְתַנֶּה-תֹּקֶף" אֵל,
יוֹם זִכָּרוֹן שׁוֹקֵעַ עַל כְּתֵפַי לִבְעֹר.
כָּאן בַּחֻרְשָׁה אִילָן עוֹנֶה מוּלִי הַלֵּל
וְנַחַל בַּבַּזֶּלֶת שָׁר תְּפִלַּת אָפֹר.

בְּתוֹךְ מִנְיָן רֵעִים אֶקְרָא מִלּוֹת קַדִּישׁ,
עַל-פִּי-בּוֹר אַחֲרִית, קָהָל עוֹנֶה אָמֵן.
גַּם אִם לֹא תַּאֲמִין יִצְמַח פֻּרְקָן לְאִישׁ.
בְּבוֹא יוֹמִי לִשְׁתֹּק אֲנִי כָּךְ אֶטָּמֵן.