אין בית קפה למשוררים מתים

   עם מותו של גיורא לשם

        מְשׁוֹרְרִים אֵינָם מֵתִים בֶּאֱמֶת.

הֵם שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּדִמּוּיִים

כִּבְנֵי-אָדָם בִּקְשִׁיחוּתָם הַצְּחִיחָה

"טרומפלדור, מורד הרחוב" מאת: גיורא לשם ז"ל

הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּדָה עָלַי,

בִּלְתִּי קַיֶּמֶת אוֹ

רַק נוֹחִיּוּת לָרֹאשׁ

עַל הַכָּרִית בָּחֹשֶׁךְ

לִמְנֹעַ תַּבְהֵלָה שֶׁל חֲלוֹמוֹת רָעִים

וּנְדוּדֵי שֵׁנָה.   

אִישׁ לֹא שָׁלַח דְּבַר-שִׁיר מֵהָעוֹלָם הַבָּא

מַשְׁמָע שֶׁאֵין;  

אֵין בֵּית קָפֶה לִמְשׁוֹרֲרִים מֵתִים

וְאֵין מוֹזֵג לְמִי שֶׁאֵינוֹ שָׁב

שְׂפַת מַשְׁקָאוֹת קַלָּה

בְּכֹבֶד הַדְּמָמוֹת.

שׁוּם עֲצוּמָה לֹא נֶחְתְּמָה

בְּמַעֲלוֹת בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה

לְהִשָּׁלַח אֶל עֲצוּמֵי עֵינַיִם

גַּם שֶׁדֶר מִשְּׂדֵרַת עֲצֵי הַדַּעַת

לֹא נִקְלַט בְּתֶדֶר הַנְּבוּאָה.

דְּבַר הַמְּשׁוֹרֵר נֶחְתָּם בְּבוֹא יוֹמוֹ

אַךְ מְחוֹגֵי הַשְּׁעוֹנִים יַמְשִׁיכוּ בְּחוּגָם

כְּבוּלִים עַל צִיר.

זֶה הוּא יִתְרוֹן הַשְּׁבִיל עַל הַפּוֹסֵעַ

וְהַנִּפְרָשׂ עַל הָרוֹקֶמֶת.

רַק שִׁיר עַרְבִית כְּמוֹ נוֹצַק אָרָד

בְּזֶמֶר נַעֲרָה אַחַת

כִּי בְּלֶכְתָּהּ

רָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ טוּר לְטוּר

אֶת שֶׁנִּצְרַף וְנֶעֱנַד עַל נֶצַח הַכְּתוּבִים.