לִקְרֹא דְּבָרַיִךְ מְשׁוֹרֶרֶת –
רַק הַקְדָּמָה,
כְּנִיסָה פְּרִיכָה לְנָשִׁיּוּת.
אֲנִי –
דִּבּוּר, סִמּוּן לִקְרַאת, לִרְצוֹת, לִקְרֹא,
לְהִקָּרַע –
מַלְכוּת הַשָּׁוְא שֶׁל הַמַּבִּיט בְּאֳנִיּוֹת חוֹלְפוֹת.
הֵנַחְתְּ נָתִיב בְּאוֹתִיּוֹת,
בַּהַשְׁעָרוֹת. לֹא!
אִי-אֶפְשָׁר לִכְאֹב צִירִים מִדִּמְיוֹנוֹת
אֵינֶנִּי הֵרָיוֹן
רַק בֵּן וְאָב, זֶה צִיר שׁוֹנֶה –
כּוֹלֵל פְּרָקִים מְעֻרְפָּלִים שֶׁל חֶסֶד.
הָיְתָה לִי אִמָּא. -פֹּה כְּוִיָּה-
הַנָּשִׁיּוּת נִדְמֵית לִי מַכְפֵּלַת כְּאֵב,
חֶרְדַת אָסוֹן
וְאֶצְבָּעוֹת נוֹשְׁקוֹת מִתּוֹךְ הַדָּם הָרָץ –
הֵיכָן שֶׁמַּלְאָכִים כּוֹשְׁלִים.
כִּי כֵן,
אֲפִלּוּ אֶלֶף עֲזָאזֵל
וְלֹא אֶלְמַד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה