דודי בן עמי

דודי בן עמי
דודי בן עמי; צילמה: שרית שץ

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

"לא כולי אמות"


"non omnis moriar" אָמַר הוֹרַאצְיוּס
- "לֹא כֻּלִּי אָמוּת" -
יְפִי נָשִׁים, צַעֲדַת צְבָאוֹת, כַּסְפֵּי שָׁלָל – אָבָק.
זֶהוּ יִתְרוֹן מַחְשֶׁבֶת מְשׁוֹרֵר עַל מַמְלָכוֹת חוֹלְפוֹת,
חוֹמוֹת נָפְלוּ, כְּתָרִים הֻתְּכוּ ...
דְּבָרָיו שָׂרְדוּ – צִטּוּט וְעוֹד צִטּוּט,
חוּט מֶשִׁי דַּק לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת.

בְּתוֹךְ מִלּוֹת אָמָּן שׂוֹרְדִים גַּם רְוַחִים אִלְּמִים,
בֵּין הַמִּלִּים, בֵּין סַמְלִילֵי הָעִצּוּרִים,
רִיק בֵּין תָּוֵי תְּנוּעוֹת שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין תּוֹבָנָה,
כָּךְ נִכְתָּבִים דְּבָרִים, גַּם בְּדִבֵּר הָעֲנָקִים
אֵין אִישׁ מַחְכִּים מִבְּלִי פִּסְקֵי הַהַקְשָׁבָה
עַל צִיר הַזְּמַן בּוֹ סוֹף הוּא הַתְחָלָה.

אִם רַעַשׁ הֵד נִשְׁבָּר,
מַרְטִיט חוּשִׁים וּמְעַרְבֵּל
בְּהֲמֻלַּת אוֹתוֹת טְרוּפִים,
מְקוֹם הַמָּוֶת הוּא -
נְהַר הלֵתֶּה שֶׁל שִׁכְחַת הַמִּרְוָחִים
וּמֵעֶבְרוֹ רַק רַעַשׁ אֵין-סוֹפִי.

            * *

אַךְ נְתָּזֵי הַצֹּר שֶׁסִּתְּתָה יָדִי
נוֹשְׂאִים אֶת נֶצַח רְצוֹנִי - בָּאֶבֶן.
גְּמִישׁוּת בּוֹקַעַת בַּקַּשְׁיוּת עִם תְּנוּפָתִי הַמְּדוּדָה,
אֶצְבְּעוֹתַי נוֹשְׂאוֹת תְּנוּעָה מַפְסֶקֶת,
הַנֵּס שֶׁל כְּלִי מֻגְמָר בְּיָד אֻמַּן.
"non omnis moriar", אֲנִי שׁוֹלֵף צִיטָטָה בְּחִיּוּךְ,
בִּזְכוּת לַהֲבֵי הַצֹּר הַבִּלְתִּי-מִתְכַּלִּים
בְּכַף יָדִי.




יום שני, 19 בספטמבר 2011

התרשמויות

 בִּזְהִירוּת נִפְסַע אֶל תּוֹךְ הַלֹּא-מוּבָן
רַק בְּכָל פַּעַם נְשִׁיכָה, כְּוִיָּה,
רַק בְּכָל פַּעַם עוֹד מַסְלוּל עוֹקֵף.
יֵשׁ וְהַ"חוּץ" פָּנוּי מִשַּׁיָּרוֹת,
הַ"פְּנִים" מַקְרִיחַ מִשְּׁעָרִים;
גַּם אָז
כִּמְעַט שֶׁלֹּא נוֹתָר לְאָן לָלֶכֶת.

בְּיַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם שֶׁל דִּמְיוֹן לַח, מְטַפְטֵף,
עֲדַיִן שֶקֶט בַּפִּנּוֹת, לַפִּיד הַאֵשׁ נוֹלַד צוֹחֵק,
חוֹתֵר לָאֶמְצַע.
תְּשׁוּקוֹת מַעֲמִידוֹת לִי מַאֲרָב
הַכֹּל צָפוּי כְּשֶׁחָשׁוּךְ וְרַךְ,
גַּם בַּשִּׁירִים, עִם הַסִּיּוּם
נִסִּים פְּשׁוּטִים מְתֹאָמִים עִם הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה,
הֻלֶּדֶת יְקוּמִים נִדְחֵית לְאַחֲרֵי הַחַג.

הַשֶּׁקֶר נוֹחַ.
לָאֱמֶת - כְּמוֹ בַּגֹּבַהּ - הַחַמְצָן פּוֹחֵת,
הַנְּשִׁימָה נִכְפֶּפֶת,
שׁוּלֵי הַמִּדְרָכוֹת חוֹרְקִים, הַיַּעַד מִתְרַסֵּק
וְהֵם מִתְפַּעֲלִים:
"אֵיזוֹ גְּסִיסָה יָפָה הַבֹּקֶר".

לִבְלוּב הוּא כְּמוֹ כִּוּוּן, רַק קְצַר-מוֹעֵד עַד לַהֶמְשֵׁךְ,
וְאָז
מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל
קַוֵּי מִתְאָר מְשֻׂרְטָטִים כְּהַבְטָחָה רָפָה
חוֹפֵי הַזְּמַן מוּלְךָ.
יֵשׁ אִישׁ דּוֹרֵך לִטְבֹּל בְּמֵי הָאַהֲבָה
לְהַאֲמִין?
אוֹ לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת מִתְנוֹדֵד
עַד סֶלַע הַיְּסוֹד.

יום שבת, 13 באוגוסט 2011

להפליג


ואֵיךְ תִּלְמַד שִׁירָה אִם לֹא תָּשׁוּב/ לִלְמֹד מַצְּבוֹת הַתִּפְאָרָה שֶׁלָּהּ:/
עַל כֵּן הִפְלַגְתִּי עַד בּוֹאִי הַיּוֹם/ אֶל עִיר-הַקֹּדֶשׁ, הִיא בִּיזַנְטִיּוֹן.
ויליאם בטלר ייטס: "מסע לביזנטיון". תרגום: שמעון זנדבנק.



1
סוּסֵי הָאֲצֻלָּה וַדַּאי רוֹעִים עוֹד בַּגְּבָעוֹת,
אֶרְאֶה נָסִיךְ חָמוּשׁ בְּרֹמַח
בְּיָדוֹ נַרְקִיס. 
מַטְבְּעוֹתַיִךְ, עוֹד הֵן נִטְבָּעוֹת
בִּבְּרוֹנְזָה וּבַכֶּסֶף, מֻשְׁלָכוֹת נוֹצֵץ,
נוֹצֵץ, אֶל מְנַגֵּן צִיתָר עִוֵּר.
אֶכְרַע, מוּל פְּסֵיפָסֵי זְכוּכִית מוּפֶזֶת,
שְׁנוֹתַי תָּשֹׁטְנָה מֵחֵיקִי לְלֹא מִפְרָשׂ,
לֹא הֶגֶה אֶל חַגַּיִךְ הָאוֹבְדִים
כִּי בִּי אִישׁ הָעִתִּים יוֹדֵעַ       
אֵיכָה נִפְרַץ בָּךְ שַׁעַר;           
חוֹמוֹת עָרִים זְקֵנוֹת כּוֹרְעוֹת מוּל תּוֹתָחִים.

אֵין לְצַפּוֹת לְהוֹרָאוֹת הַדֶּרֶךְ בְּנָקֵל,
חָמְרֵי שִׁקּוּל הַדַּעַת מַצְרִיכִים חֻמְרָה
וְהַסְּפִינוֹת נְמַל מוֹצָא.
אֲהוּבָתִי דּוֹמַעַת עַל סִפֵּי הַלֶּכֶת,
פָּנֶיהָ בְּלִי מֵשִׂים יַשִּׁיקוּ סְפִינוֹתַי, קִמְטֵי מִצְחָהּ
מִתְוֵי מַפּוֹת לַדֶּרֶךְ.
גַּם בְּלֵדַת בָּנֵינוּ
יֵשׁ מִין הֲכָנוֹת פְּרֵדָה בִּלְתִּי שְׁלֵמוֹת
- כְּבָר בְּמִשְׁכַּב מִשְׁגָּל חַרְטוֹם מַכֶּה בַּגַּל.
נְשׁוֹת חוֹפִים: הֲלֹא רוּחָן בְּמִפְרְשֵׂי
הַמַּפְלִיגִים לָנוּס מִדְּבַר הַגּוּף.

בַּפֻּנְדָּקִים שֶׁל פַּעַם
הָיְתָה אוּלַי פִּנָּה לְמִשְׁאָלוֹת. הַפֻּנְדָּקִית
יָשְׁבָה, שׁוֹתֶקֶת עִמְּךָ יַיִן עַל סוֹדוֹת
לִבְחֹר נָתִיב וּלְרַקֵּעַ לְחִידוֹת שֶׁל עֵרֶךְ
צְמִידֵי מַזְכֶּרֶת מֻשְׁאָלִים.
מַצְבִּיא וְאִישׁ-סוֹחֵר יָסְדוּ בָּהּ
אַלְמָנָךְ לְנֶפֶשׁ גֶּבֶר מִתְיַסֵּר.
רוֹאָה אוֹתְךָ כְּפִי שֶׁהִנְּךָ. גַּם הַבְּדָיוֹת הֵן צֹרֶךְ
כְּמוֹ קָפֶה-הַבֹּקֶר עִם "רַק הִזָּהֵר בַּיְּרִידָה".
  אֵינָם!
הַפֻּנְדָּקִים שֶׁל פַּעַם הַטּוֹבִים, הַפֻּנְדָּקִית,
רַק הַמּוֹרָד נוֹתָר.


2
מִדְרוֹן הָהָר רָצוּף כְּרָזוֹת פִּרְסֹמֶת חֲדָשׁוֹת,
נָמֵל טָעוּן עַרְפִּיחַ – חֲשָׁדוֹת מְעֻרְפָּלִים,
שַׁחֲפֵי צֵיד-אַשְׁפָּתוֹת צוֹוְחִים בְּזֻהֲמָה נוֹזְלִית.
לְמִטְעָנִי: עֶדְרֵי-מִלִּים,
- אֵין עֵרֶךְ-שׁוּק סָחִיר,
גַּם קֶרֶס לְשׁוֹנִי תָּקוּעַ בְּעָגָה פְּרוּעָה
עָג בִּרְצִיפֵי בֶּטוֹן
וַחֲלֻדַּת שָׂפוֹת מַעֲגָנִי
אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל עִיר-הַקֹּדֶשׁ
מְגֹאָל, קְרִישֵׁי צַחֲנָה יַסְגִּירוּ פֶּסַע עִקְבוֹתַי.

כָּל מְכָלֵי-הָרַדְיוֹ חֲדָשׁוֹת,
הַטֶּלֶפוֹן דּוֹחֵק,
מְלוֹן-לֵילִי לֹא נֶעֱרַךְ לְאַחְסָנַת יְמֵי-עָבָר
עוֹבֵר וָשָׁב – הַתַּעֲרִיף אֶחָד: לֹא בְּסִכּוּי,
לֹא בִּשְׂכִיּוֹת,
מַפְתֵּחַ הוּא כַּרְטִיס מַגְנֵטִי חַף מֵרֵיחַ הַרְפַּתְקָה.
צִוְחַת סִירֶנָה
מְכַבָּה שֵׁנָה וּמְשַׁנָּה עֲלִילוֹתֶיהָ – 
   אַל תַּחְלֹם!
עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים חֵרְשִׁים לַמִּיסְיוֹנֶרִים,
הַנֶּאֱמָן הֻכְחַשׁ,
יַלְדֵי הָעִיר שָׁכְבוּ לִישֹׁן,
"נָא לְהַפְקִיד תַּכְשִׁיטֵיכֶם – רִשּׁוּם בַּקַּבָּלָה. תּוֹדָה."


3
הַבֹּקֶר רַד לַשּׁוּק, סִמְטַת הַנְּחֹשֶׁת,
רְחוֹב הַבַּשָּׂמִים – שֵׁמוֹת,
בְּעִקּוּלִים קַלִּים – עֶמְדוֹת הַחֲנִיָּה תְּפוּסוֹת.
מִבְחַר כָּל מִשְׂרְדֵי הַהַרְשָׁאָה, הַדַּרְכּוֹנִים,
הַחִסּוּנִים, הַנְּתוּנִים –
"אֵין תְּעוּדַת-מַסָּע עַל-שֵׁם הַנַּ"ל."
קַח נֶחָמָה: נְיַר כְרוֹמוֹ – יַרְחוֹנֵי תִּיּוּר
   מְמֻשְׁמָשִׁים.

מִשְׂרַד הַנְּסִיעוֹת דָּן בְּבִטּוּחַ זוֹל 'הָלוֹחָזוֹר'
"צֵא אִתָּנוּ – שׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה".
מִבְצָע:
"אַל תַּאֲמִינוּ בְּדַרְכֵי הַמֶּשִׁי –
הַפְקִידוּ מֵהָעֵרֶךְ הַשּׁוֹטֵף
לְהוֹרָאַת הַקֶּבַע, הַמַּסָּע אֶל תִּקְוַתְכֶם יֻשְׁלַם
בַּלּוֹבִּי בַּמָּלוֹן,
שִׁבְעַת כּוֹכְבֵי הָלֶכֶת מֻבְטָחִים."
וְאִישׁ לְמַטָּה, בֶּחָצֵר
לוֹעֵס שְׂפָתַיִם רְטוּבוֹת,
"כָּל נְסִיכָה שָׁם בָּאַרְמוֹן זוֹנָה, וְגַם הַהֶפֶךְ אִם תִּרְצֶה."


4
אוֹ אֲנַסֶּה שִׁכְחָה, בַּשִּׁכָּרוֹן.
יֵין בַּזִילֵאוּס מְשֻׁבָּח, חָתוּם
בְּבַקְבּוּקִים פְּקוּקִים. מַחְמִיץ? אַחְמִיץ.
שָׁם וּמָחָר יִזְרֹם מִמַּרְצְפוֹת הַסֶּרְפֶּנְטִין
לְגֵיא בִּצּוֹת הַמֶּלַח בִּתְעָלוֹת
מְשֻׁיָּשׁוֹת, מְפֻקְפְּקוֹת-תּוֹעֶלֶת.

הַצִּמָּאוֹן הַזֶּה.
הֲיֵשׁ עוֹד מַעְיָן אֶחָד?
הָרֵץ חִפּוּשׂ עַל: מַ עְ יָ ן.
-  "מַעְיָן-הַיְּשׁוּעָה"; אַלְטֶרְנָטִיבִי –
דִּקּוּר בִּמְחָטִים – הֻסְמַךְ בְּסִין.
- רְחוֹב הַמַּעְיָן – לְהַשְׂכָּרָה.
- מַעֲיַן-גַּנִּים, מִסְפָּר נַיָּד, מָכוֹן
לַהֲשָׁבַת אוֹנְכֶם.
אֲהָהּ לְיָד רֵיקָה מֵחֲצוּפֵי שָׁדַיִם שֶׁהָיוּ.


5
אִם קֹצֶר-נְשִׁימָה לַשָּׁב אָחוֹר נִלְעָג, הַבִּזָּיוֹן
קָשֶׁה מִכֹּל; זִקְנַת-אֵין-מַעֲיָן בְּדֶרֶךְ שִׁגָּיוֹן.
מָחָר; מָחָר אֶזְכֹּר סִּבּוֹת לָשִׁיר עֲדֵי אֹבַד.
סוֹפִי מַגִּיעַ/לֹא-מַגִּיעַ, אֶבֶן-סַף לִדְרֹךְ אֶבְיוֹן.


יום שני, 8 באוגוסט 2011

מִשְׁלָיוֹת


 לאדם דובז'ינסקי משורר שובת רעב באהלו

וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב, אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו, וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ ... לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ.
איוב ב' י"א

הָאֶחָד מְדַבֵּר, הָאֶחָד נָד רֹאשׁוֹ
וְאֶחָד מְעַיֵּן בִּסְתוּמֵי מִשְׁפָּטִים.
עַל הַחֶרֶס כָּתוּב: צֶדֶק צֶדֶק, בְּאוֹת קַדְמוֹנִית
- בַּשְּׁחִין לְגָרֵד - מִי יִרְדֹּף?

כָּבֶה הַמָּסָךְ, דַּפֵּי הַמַּדְפֶּסֶת נוֹשְׁרִים
תַּחְתִּית יַם הַדִּין הֶעָרוּךְ
לַחֲנֹק אֶת הָהָר וְלִנְקֹב בַּמְּחִיר.
מִשְׁקְעֵי תַּקְדִּימִים, הֲלָכוֹת
לִשִׁכְבוֹת סְעִיפִים, מִקְשַׁת אֶבֶן
עַד אֵין מְכַסֶּה עֶרְיַת חֹק. אֵין דּוֹבֵר
כִּי גָּדַל הַכְּאֵב מְאֹד.
כִּי שָׂטָן בְּתוֹךְ בְּנֵי אֱלֹהִים שָׁט בָּאָרֶץ
חוֹזֶה מְקֻדָּשׁ בְּכַפּוֹ לָגַעַת בְּכָל אֲשֶׁר לִי.
שָׁם
מִיָּם עֲנָנָה זְעִירָה כְּכַף יָד,
אִם גֶּשֶׁם יָבוֹא בָּאַחֲרִית הַבְּצוּרָה
אֵיךְ יִשְׁטֹף, יְכַבֵּס בִּנְטָפָיו
וַחֲלוֹם הַנּוֹאָשׁ גַּל סוּפָה וּרְעָמִים.
אִישׁ כָּווּי בְּיָשְׁרוֹ לֹא יִירָא מִבָּרָק לְהָאִיר
לְהַדְלִיק מַשּׂוּאוֹת
לְהַבְעִיר.

עוֹד זֶה מְדַבֵּר וַיָּבֹא גַּם אִיּוֹב
מְסַפֵּר מִשְׁלָיוֹת
וּבְשִׁיר.




יום שישי, 5 באוגוסט 2011

אִמּוֹ


אִמּוֹ   
     עַל חוֹף הַיָּם
אוֹכֶלֶת עֲנָבִים חַסְרֵי חַרְצָן
מָתוֹק,   מְעַט-מָלוּחַ מֵאֶצְבְּעוֹתֶיהָ
  לִפְנוֹת עֶרֶב  
חָלוּק צָהֹב לוֹבֶשֶׁת
כְּתָמִים כֵּהִים שָׁדֶיהָ וְחֵיקָהּ

אִמּוֹ
קְצוֹת שְׂעָרָהּ   טִפּוֹת נוֹשְׁרוֹת
טִפּוֹת-יָם    כַּדּוּרִיּוֹת
שֶׁל חוֹל רָטֹב - רַק חוֹל
שֶׁמִּתְיַבֵּשׁ
לְאַט

אוּלַי יָבוֹא הָעֶרֶב

מָתוֹק מְעַט-מָלוּחַ.   בְּנִי שֶׁלִי -
נוֹלַד מֵאַהֲבַת גּוּף גֶּבֶר
כְּמוֹ כֻּלָּם
אָבִיו    הַזֶּרַע הַצּוֹעֵק מִתּוֹךְ רַחֲמִי אֶת פִּרְיוֹנוֹ
אֵלַי, אֵלַי

וְאֵיךְ
אָהוּב שֶׁלוֹ?   עִמוֹ.

אֵיךְ מִשְׁבָּרִים בָּאִים לַחוֹף אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד
מְשַׁקְשְׁקִים צְדָפִים
מְעַרְבְּלִים בַּחוֹל
מֵי גַּל נֶאֱסָפִים גָּבוֹהַּ   חָלָק-נוֹצֵץ   חָבַט!
עַל חוֹל
וְשׁוּב אֲחוֹרַנִּית
נֶחְבַּט אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד
תָּמִיד

אוּלַי יָבוֹא הָעֶרֶב
לְבַדּוֹ

תָּמִיד נִשְׁבַּר הַגַּל לַחוֹף.    יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁלֹּא אַשִּׂיג
    שֶׁלֹּא אָבִין    אֵינִי רוֹצָה.

גַּל נָע   חוֹבֵט כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ קַדְמוֹן
                     כְּמוֹ גֶּבֶר מוּל אִשָּׁה.
לֹא
אֵין עוֹד אַחֲרֵי כֵן
אֵין אַחֲרַי

                 שְׁקִיעָה יָפָה הָעֶרֶב


יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

הָרַעַשׁ


מַעֲמַקִּים
הַמֶּתַח נֶעֱרָם     יֵשׁ נְקֻדַּת מֶרְכָּז
יֵשׁ קַו מוּעָד לְהֵעָתֵק   צָפוּי
                            לָרַעַשׁ.
מִכְשׁוּר מַרְתֵּף הַסֵּיסְמוֹלוֹגְיָה מִתְעַדְכֵּן
תְּזוּזַת קְרָעִים
שֶׁדֶר-גִּמְגּוּם-סָפֵק חָרוּט בְּקַו-אוֹר-סַכָּנָה
חוֹתֵךְ פַּסִּים
חָטוּף   נִרְעָד   זָח   מִשְׁתַּתֵּק.

סִיעוֹת עוֹרְבִים הִרְחִיקוּ אֶל אִיֵּי תִּקְוָה
תַּנִּים מְשֻׁגְּעֵי-אֵימָה   סִחְרוּר מֻשְׁפָּל-זָנָב
שִׁכְבָה דַּקַּת סַלְעֵי תַּשְׁתִּית מְנֻוָּנִים
רַק מַשְׁלִימָה בִּרְעָדָה     כִּי כָּכָה זֶה
קְרִיסַת מָצוּק     מַפֶּלֶת הַר
      בְּהִגָּזֵר מַאֲמַצֵּי הַמְּאֻבָּן

בְּעֶרֶב קְדַם-נִתּוּק   יוֹצֵא יָרֵא לְנֶשֶׁף הַבְּשָׂרִים
נִזְהָר לִנְעֹל   לַחְנוֹת   פֶּרַח    צְרָכִים קְטַנִּים
שִׁוְיוֹן הוֹצָאוֹתָיו לַהַכְנָסָה בְּצֶפִי מְסֻדָּר
מַתְעֶה מַבָּט בֵּין יְרֵכַיִם וּמֵעַל    מוֹזֵג כּוֹסוֹ
                                       אֲטוּם חוּשִׁים

שָׁבוּעַ
לְמָחָר
בְּעוֹד שָׁעָה
עַכְשָׁו
בֶּטוֹן-מֵעַיִם    גַּג-גֻּלְגֹּלֶת    עוֹר נִקְלָף
אַסְפַלְט בַּחַלּוֹנוֹת לְחֶנֶק מַרְתְּפִים
מֵי צִנּוֹרוֹת לְהַטְבָּעַת תִּינוֹק עַל גּוּף אִמּוֹ הַקַּר
סִירֶנוֹת    יְלָלָה בְּלַעַג מִתְמַשֵּׁךְ
  
עִוּוּת רִגְעִי בְּקַו הַשֶּׁבֶר הַוָּתִיק
אֵרוּעַ צְפוּי-הֱיוֹת שֶׁלֹּא נִכְלַל בַּסֶּקֶר
חֲסַר עִנְיָן   אָבַד בְּוַעֲדַת תֵּאוּם

הָיָה גַּם אִישׁ שֶׁמֵּת  רֹאשׁוֹ צָפוֹנָה וּפָנָיו לִשְׂמֹאל
אוּלַי נִרְצַץ מוֹחוֹ כְּנֶגֶד
שֶׁהִזְהִיר בִּימִינוֹ מִסַּכָּנוֹת דָּרוֹם
אֵינִי זוֹכֵר
אֶלָּא פַּס זְעָקָה
בְּהִסְתַּמֵּן הַקַּו    הַבֶּקַע    בְּאֶמְצַע הַמֵּצַח.


יום שני, 11 ביולי 2011

הפריה

מִמַּעְגָּל הַחוּץ תּוֹלֵשׁ בָּשָׂר וָלֶחֶם,
פְּרִי חָלָק - רֵיחָם יִדְרֹך קַשְׁתָּהּ.
עַל סַף, עוֹנֵד הַסְכָּמוֹתֶיהָ
חוֹזֵר וּמְוַדֵּא
מִתּוֹךְ שִׁגְרַת מִלִּים, לְאוֹר-הַנֵּר
הוּא מְגַשֵּׁשׁ בָּאִישׁוֹנִים,
בְּזָוִיּוֹת הַפֶּה.

הִיא תְּזַמֵּר לוֹ
מַנְגִּינָה שְׁקֵטָה, לַחֲלֹק מַתְּנַת זְרוֹעוֹ
בֵּין כַּפּוֹתֶיהָ וְלִכְלֵי הָאֲרוּחָה.
שׁוּלֵי בְּגָדֶיהָ מְאִירִים
הָדָר אִשָּׁה, קֶסֶם תְּנוּפָה
קָם לְסַחְרֵר בַּדִים רַכִּים
עֶרְיַת גּוּפָה יוֹדַעַת מְבוֹאוֹת -
הָאֹפֶל טֶרֶם דַּעְתָּהּ.

בְּחֵפֶץ לֵב חוֹפֶנֶת וְעוֹטֶפֶת
יֶתֶר קָרְבָּנוֹ
שְׁלַל מִרְדָּפָיו יֻנַּח עָרוּךְ,
שָׁמוּר לְצֹרֶךְ שְׁעוֹת יָמֶיהָ,
לְיַרְחֵי שְׁנָתָהּ.
הַכֹּל יָדוּעַ, הַנָּתִיב דָּרוּךְ
פִּתְחוֹ לַזֶּרַע  
תִּפְאֶרֶת רֶגַע עֹל נִפְעֶרֶת לַפִּרְיוֹן

הַטַּלְטֵלָה אוֹחֶזֶת בָּהּ מֵהָאַגָּן
פְּלִיאַת הַגֶּזַע הַנִּכְרָת
הַמְּשַׂחֵק-נִשְׁחַק בְּמִשְׁבְּרֵי הַחוֹף
וְיָם אוֹתוֹ יוֹדֵעַ עַד כְּלוֹתוֹ
כְּלֵי דָּם גְּדוּשִׁים
עַד מְלוֹא נַקְבּוּבִיּוּת הֻקְשַׁח
לְתוֹךְ רִפְיוֹן הָרְקָמוֹת בְּמַתָּזִים,
בְּהֹלֶם נְתִינָה נִפְרַץ וּמִתְמַסֵּר
מִתּוֹךְ.  עוֹד.  עַד.  

וְכָל הַשְּׁאָר, סָפוּר,
מָדוּד מִדּוֹר לְדוֹר.