התרשמויות

 בִּזְהִירוּת נִפְסַע אֶל תּוֹךְ הַלֹּא-מוּבָן

רַק בְּכָל פַּעַם נְשִׁיכָה, כְּוִיָּה,

רַק בְּכָל פַּעַם עוֹד מַסְלוּל עוֹקֵף.

יֵשׁ וְהַ"חוּץ" פָּנוּי מִשַּׁיָּרוֹת,

הַ"פְּנִים" מַקְרִיחַ מִשְּׁעָרִים;

גַּם אָז

כִּמְעַט שֶׁלֹּא נוֹתָר לְאָן לָלֶכֶת.

בְּיַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם שֶׁל דִּמְיוֹן לַח, מְטַפְטֵף,

עֲדַיִן שֶקֶט בַּפִּנּוֹת, לַפִּיד הַאֵשׁ נוֹלַד צוֹחֵק,

חוֹתֵר לָאֶמְצַע.

תְּשׁוּקוֹת מַעֲמִידוֹת לִי מַאֲרָב

הַכֹּל צָפוּי כְּשֶׁחָשׁוּךְ וְרַךְ,

גַּם בַּשִּׁירִים, עִם הַסִּיּוּם

נִסִּים פְּשׁוּטִים מְתֹאָמִים עִם הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה,

הֻלֶּדֶת יְקוּמִים נִדְחֵית לְאַחֲרֵי הַחַג.

הַשֶּׁקֶר נוֹחַ.

לָאֱמֶת - כְּמוֹ בַּגֹּבַהּ - הַחַמְצָן פּוֹחֵת,

הַנְּשִׁימָה נִכְפֶּפֶת,

שׁוּלֵי הַמִּדְרָכוֹת חוֹרְקִים, הַיַּעַד מִתְרַסֵּק

וְהֵם מִתְפַּעֲלִים:

"אֵיזוֹ גְּסִיסָה יָפָה הַבֹּקֶר".

לִבְלוּב הוּא כְּמוֹ כִּוּוּן, רַק קְצַר-מוֹעֵד עַד לַהֶמְשֵׁךְ,

וְאָז

מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל

קַוֵּי מִתְאָר מְשֻׂרְטָטִים כְּהַבְטָחָה רָפָה

חוֹפֵי הַזְּמַן מוּלְךָ.

יֵשׁ אִישׁ דּוֹרֵך לִטְבֹּל בְּמֵי הָאַהֲבָה

לְהַאֲמִין?

אוֹ לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת מִתְנוֹדֵד

עַד סֶלַע הַיְּסוֹד.