פגישה

זוֹ הִיא!

זִכְרוֹנִי מְגַלְגֵּל בַּפְּרָטִים כְּמֻרְגָּל.

אָז, שְׂפָתֶיהָ הָיוּ קְפוּצוֹת וּקְרִירוֹת,

חֻלְצַת הָרִקְמָה – בִּזְהִירוּת –

כְּתֵפִיַּת חֲזִיָּה שֶׁנִּשְׁמֶטֶת,

קַו חַד לְעָנֹג בֵּין שָׁזוּף וּפִלְאִי,

צְחוֹקָהּ שֶׁנִּדְלַק מְאֻחָר, כְּשֶׁקָּרְאָה לִי אָז "יֶלֶד".

חִיּוּךְ מְבוּכָה.

"זֶה אָנִי" – דִּבַּרְנוּ בְּיַחַד –

נִסְדַּק בִּי הַקּוֹל.

אַל תִּקַּח!

אֱלֹהִים אוֹ שָׂטָן,

אַל תִּקַּח מִמּוֹחִי רִגְעֵי דֶּרֶך,

אוֹתָהּ כְּתֵפִיַּה הַנִּשְׁמֶטֶת בְּרַעַד שָׁזוּף.

לָמָּה כָּךְ וְעַכְשָׁו?    לָמָּה הִיא?

דַּוְקָא הִיא?

אֵין עוֹנֶה. הַלְּבָנָה חֲסֵרָה.

לוּ אֲנִי ...

סְתָם – הִרְהוּר שֶׁכָּבָה בְּאַחַת.

"גַּם אַתָּה", הִיא לוֹחֶשֶׁת, "כְּבָר לֹא אוֹתוֹ נַעַר".

אֲרוּרוֹת שְׁנוֹת אִשָּׁה הַחוֹבְלוֹת בַּנְּעוּרִים,

עֲשׂוֹרֵי שִׁדְרָתָהּ, הַמִּסְחָף הַנּוֹרָא,

פֵּרָעוֹן מְרוֹצֵץ שֶׁל יַרְחֵי הַלֵּדוֹת.

סַלְעֵי מִפְרָצֶיהָ נָטוּ,

עוֹרָהּ חָרוּשׁ בְּלוֹת.

                      עֲזָאזֵל.

אֱלֹהִים,

רַק הָנַח לִנְעָרוֹת זִכְרוֹנִי.