לזכר ידידי ורעי פִּיצִ'י, הרואה שנסתלק מעולמנו.
רְחוֹב וִיתְקִין, מוּל בֵּית פַיְיטְלוֹבִיץ',
בָּעִיר הַמּוֹכֶרֶת, מֻכֶּרֶת כָּל כָּךְ,
מַצְלִיפַת עַל פָּנִים בַּשּׁוֹט לְנִתְלִים
אֲחוֹרֵי עֲגָלוֹת בִּכְבִישִׁים רָאשִׁיִים.
הָיִיתִי אֲנִי - גַּם עֲנִי - מְאַסֵּף
יַרְכֵי יַרְחוֹנִים מִפַּחִים שֶׁהֵפִיחוּ מִלִּים
לִקְרֹא אֶתְמוֹלֵי עִתּוֹנִים.
יַרְכְּתֵי חֲצֵרוֹת מִלְמְלוּ מָה הֻשְׁלַךְ מִמִּלִּים
מָה נִשְׁלַח אֶל הַפַּחַת. בַּפַּח
גִּלְיוֹן "עֲתִידוֹת"* שֶׁעָבָר -
עָמַדְתִּי נִרְעָשׁ:
"יְמֵי הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים"
פְּצָצוֹת שֶׁזָּרַק הַמָּטוֹס הַמִּצְרִי רַק הַבֹּקֶר
"הַתָּחוּשׁ אֶת רֵיחַ הָאָבָק הַזּוֹחֵל"
מְנַגֵּן תַּרְגִּילִים עַל כִּנּוֹר וּפִתְאֹם אַזְעָקָה
גִּלָּיוֹן "עֲתִידוֹת", עֲתִידִי שֶׁעָבָר,
"כֹּה הָיָה מֵעוֹלָם, כֹּה חָזַר הַגּוֹרָל אֵלֵינוּ"
לֹא יָדַעְתִּי סָבִי, סָבוֹתַי לֹא הָיוּ לִי,
סוֹף 48 וַאֲנִי הוֹלֵךְ לְמוֹרֶה הַנְּגִינָה
בְּכִנּוֹר. וְהָיְתָה שָׁם גִּנָּה
וּפַח הַגָּלוּי, הַגִּלּוּי לִי, גִּלְיוֹן "עֲתִידוֹת".
וְיֶלֶד עָמַד שָׁם – רוֹאֶה,
אַדְמוֹנִי תַּלְתַּלִים עִם בְּהִירוֹת הָעֵינַיִם.
בְּאֶצְבַּע שְׂמֹאלוֹ עַל פִּיו, מְסַמֵּן לְהַחְרִישׁ
וְאֶצְבַּע יְמִינוֹ מְשַׁלַּחַת
אוֹתִי - אֶת עֵינַי לְהַבִּיט
אֶל קֵן צוּפִיּוֹת.
אֵיך הַפִיקוּס מֻרְעָשׁ מַטְּחֵי רֵיחַ יַעֲרָה, אֵין קוֹל,
חֲצִי צֵל,
שָׁם
רִפְרֵף הַצוּפִי
שִׁכּוֹר עַל-גְּוָנָיו,
צֹהַב פִּיּוֹת מַקּוֹרִים נִפְעָרִים לְפִתְחוֹ, בְּקִנּוֹ,
יָא-בָּא-יֶה!
גִּלָּיוֹן עֲתִידוֹת שֶׁגִּלָּה אֶת אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה הִשְׁתַּתֵּק
לַפִּיּוֹת הַפְּעוּרִים.
"הַתַּקְשִׁיב, הַתָּחוּשׁ אִישׁ נֶפֶשׁ,"
רֵיחַ יַעֲרָה - לֹא אָבָק - קֵן צוּפִיּוֹת בְּתוֹךְ שִׁיר,
יְמֵי הַשִּׁירָה מִתְקָרְבִים
* "עֲתִידוֹת": ירחון לבני הנעורים בעריכת אשר בַּרַשׁ, הקדיש תמיד מקום גם לשירה איכותית. באחד מגיליונותיו נדפס השיר "יְמֵי הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים" מאת זלמן שניאור. שיר נבואי שעשה עלי רושם עצום, ואכן כך מצאתיו. הציטטות בשירי מתוכו.
2 תגובות:
מרהיב. מומלץ בשירה
http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/01/131-61.html
אסתי כ.
תודה יקירתי
אין כמוך
הוסף רשומת תגובה