כאילו בנאלי

מוקדש לרון לביא

יֵשׁ אֲנָשִׁים בִּמְכוֹנִית סְגוּרָה וּמְמֻזֶּגֶת בָּאָבִיב, מָלוֹן 
וְחֶדֶר עִם אֲבִיזָרִים נִלְוִים.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת חוֹזְרִים עַל כְּבִישׁ חָשׁוּךְ

אוֹרוֹת שֶׁל פָּנָסֵי בְּלִימָה; כָּכָה, סוֹפְרִים
אֶת סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה 
וּמִישֶׁהוּ צִלְצֵל כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת הַנַּיֶּרֶת שֶׁל מָחָר...

הִנֵּה מַדּוּעַ נְחוּצוֹת מִלִּים בְּשֵׁלוֹת, 
סְדוּרוֹת כְּאַגָּסִים עַל הֶעָנָף,

נָחִים בְּכַף הַיָּד כְּשֶׁיָּבוֹא הַזְּמַן לָקַחַת.

וּכְּדַאי שֶׁיִּהְיֶה רַמְזוֹר שֶׁיִּדָּלֵק בַּצֹּמֶת בְּאָדֹם: צְאוּ לַשְׁבִילִים!

צָרִיךְ לָלֶכֶת בִּשְׁבִילֵי בָּתָה,

אוֹ בֵּין הַפַּרְדֵּסִים, עִם הַיּוֹדְעִים לִצְחֹק

וְסוֹד שֶׁל רְצִינוּת: הֵיכָן הַמַּעְיָן  בְּסֵתֶר הַצְּלָלִים?

סִפְרֵי שִׁירָה הֵם רַק הַהוֹרָאוֹת כֵּיצַד לָלֶכֶת,

סִמּוּן שְׁבִילִים נָדוֹשׁ

לְאֹרֶךְ נַחַל שֶׁתָּמִיד זוֹרֵם לַיָּם

גַּם אִם נִפְסַק -  

תָּמִיד בִּנְתִיב עוֹנַת הַשִּׁטְּפוֹנוֹת.